אקוסטיקה: המתמטיקה שמאחורי הסאונד

בחדר סגור עומד אדם עם אקדח וסוחט את ההדק. הקליע מזנק לחלל במהירות של כשבע מאות ושישים מטרים לשנייה. הוא פוגע במטרה שלו ואולי גם ניתז הצידה. זה לא משנה מי מחזיק את האקדח ובמי הוא יורה, אפשר להניח שהתוצאות יהיו עגומות במיוחד.

אבל אנחנו לא כאן כדי לדבר על בליסטיקה, חקר הקליעים והפגזים. אנחנו הולכים לדבר על בת-הדודה הממזרית שלה: האקוסטיקה. בחזרה לאותו חדר סגור, רק שהפעם – האדם פותח את הפה ומדבר למיקרופון. גלי הקול מזנקים מהפה שלו במהירות של שלוש מאות וארבעים מטרים לשנייה. הם פוגעים במיקרופון, ברצפה, בקירות – וניתזים לכל עבר. גלי הקול עפים בחזרה מהקירות, מתעוותים – וחוזרים למיקרופון.

התוצאה? טבח.

או לפחות טבח של ההקלטה שלכם. בין אתם יוצרים צעירים, בעלי אולפנים ביתיים או תלמידי בית ספר להפקה אלקטרונית – כנראה שאתם לא מקדישים מספיק מחשבה לאקוסטיקה באולפן שלכם. גם אם קניתם מוניטר יקר ואת הכלים האיכותיים ביותר – בלי אקוסטיקה טובה לא תצליחו לקחת את הסאונד שלכם לשלב הבא.

כך למשל מספר אחד הלקוחות שלנו בחברת אקוסטיק זון:

״היו לי כאבי ראש באולפן ושמעתי כל הזמן רעשים. כדי לשמוע טוב יתר, הייתי חייב להגביר את עוצמת הסאונד עוד ועוד. זה הגיע עד למצב שבו לא יכולתי לעבוד יותר”.

למרבה הצער, המקרה הזה לא יוצא דופן. יוצרים רבים נאלצים לעבוד בתנאי אולפן גרועים – בשל אקוסטיקה ירודה. גלי הקול שמתפזרים לכל עבר מסוגלים לעוות את התדרים של הקול, ולהוסיף להקלטה צלילים צורמים או לא-מדויקים. כדי לעזור לכם להתמצא בעולם הפתרונות האקוסטיים, החלטנו להסביר על הא’-ב’ של התחום. וזה מוביל אותנו לחברו הטוב ביותר של האולפן: הספוג.

הבעיה האקוסטית שלנו היא אותם גלי קול שעפים לכל עבר ואז חוזרים למיקרופון בתדרים מעוותים. אנחנו צריכים למנוע מהם לחזור – ולגרום להם להיבלע במשטח אחר. המפתח לספוג אקוסטי איכותי הוא שתי תכונות פשוטות אך חשובות.

שטח פנים

איזה מגבת יותר טובה בספיגת מים – המגבת השטוחה או המגבת “השעירה”, שמכוסה בסיבים ארוכים? התשובה מובנית מאליה. יש סיבה שהבגדים שלנו חלקים והמגבות שלנו מחוספסות. למגבת מחוספסת יש יותר שטח פנים, ולכן היא יותר מוצלחת בספיגה.

אותו הדבר נכון לגבי ספוג. באולפנים אנחנו לא יכולים להשתמש בספוג שטוח (כמו הספוג שבו אנחנו משתמשים במקלחת). עלינו לעצב את הספוג בצורה בעלת יותר שטח פנים – למשל במרקם של פסים ארוכים או בדוגמה של תבנית ביצים. יותר שטח פנים = יותר ספיגה של גלי הקול המיותרים.

דחיסות

אבל שטח פנים לבדו לא יעשה את העבודה. כדי לבלוע את גלי הקול, הספוג האקוסטי שלנו צריך להיות דחוס מספיק. שני החומרים הנפוצים ביותר בספוגים אקוסטיים הם מלמין ופוליאוריטן. רמת הדחיסות שלהם נמדדת בקילוגרמים למטר רבוע, והרמה המומלצת היא 32 ק”ג למטר.

בואו נחזור לאותו לקוח חסר מזל, שפנה אלינו כדי לטפל בבעיות האקוסטיים באולפן שלנו:

“אקוסטיק זון עזרו לי להוריד את ההחזרים מהרמקולים ולהביא את הסאונד למקום טוב ומדויק יותר. עכשיו אפשר לשבת שעות באולפן תוך כדי עבודה ולצאת ללא כאבי ראש. הם הרימו את הסאונד של הטראקים ושיפרו את המיקס.״

עשינו את זה באמצעות ספוגים – אבל לא רק. ספוגים אקוסטיים הם הלחם והחמאה של עולם האקוסטיקה, אבל כיום קיימות עוד מנות רבות בתפריט המגוון הזה – שמטרתן לאפשר לכם את איכות ההקלטה המדויקת והמתקדמת ביותר.

העצה החשובה ביותר שאנחנו יכולים לתת לכל יוצר מתחיל שרוצה לשפר את איכות ההקלטה באולפן הביתי שלו, היא לזכור שמאחורי הסאונד עומדת המתמטיקה של גלי הקול. וכדי להגיע לרמת הסאונד הרצויה – חייבים לפתור את בעיות האקוסטיקה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    0
    עגלת הקניות שלך
    עגלת הקניות ריקהמעבר לחנות
      Calculate Shipping
      דילוג לתוכן